אימון שחייה

מעולם לא אהבתי ספורט, לא הצלחתי אף פעם להיות מאלה שמכורים לאימון ריצה או אימון שחייה ומעולם לא התמדתי באף אחד מענפי הספורט. כזאת אני או לפחות כך חשבתי שאני. עד שיום אחד אח שלי סיפר לי שהוא החליט לעשות שינוי בחייו וללכת ללמוד לימוד והדרכת שחייה. נכון, גם הוא לא ספורטאי גדול ולכן תמהתי על הבחירה והסתקרנתי. מסתבר שבשנתיים האחרונות, בעקבות אימון שחייה קבוע של בנו, הוא מצטרף אליו לאימונים ומשהו החל לכרסם בו, הוא החליט לנצל את הזמן המבוזבז ובמקום לעמוד שם בקצה הבריכה ולהביט בבנו שוחה במשך כשעה, להצטרף אליו. וכך היה, אחי הצטרף לשיעורי שחייה שהיו במקביל והתאהב בענף הספורט הזה שתמיד היה שם אבל אף פעם לא ממש התנסה בו כבוגר ובאופן רציני. וכך הפכה השחייה לתחביב חדש שגרם לו לעשות עוד דברים חדשים, להכיר אנשים, להתאמן באימון שחייה קבוצתי בערבים ואפילו להגיע לצליחת הכנרת שנתיים ברציפות ולהנות מהחוויה המעצימה הזו באופן אישי.

אז לאחר ששמעתי ממנו שהוא הולך לעשות שינוי רציני ולקחת את עניין השחייה עוד כמה צעדים קדימה ממש התלהבתי. הוא הולך ללמוד באופן מקצועי כיצד ללמד ילדים וגם מבוגרים לשחות. אולי עוד יהיה לי סיכוי להתאהב במקצוע ספורטיוי ולההפך למכורה לאימון שחייה או משהו בסגנון. כל כך הייתי רוצה שזה יקרה אבל חייבת גישה ישירה לעניין והנה הגיע אלי בדיוק החוט המקשר הנכון. אז אחי הזמין אותי לאימון שחייה שהוא עושה בלימודי ההדרכת שחייה שלו וביקש שאביא את הילדים שלי שהוא וחבריו ללימודים יוכלו להתאמן על מה שהם למדו בהדרכת שחייה. הגעתי עם הבנים והם מיד בלי שום עכבות קפצו למי הבריכה. במיוחד בחורף כשזה כל כך לא מובן מאליו להכנס לשחות בבריכה המים קורצים עוד יותר ובמיוחד לילדים. אז את אימון שחייה של הילדים העברתי בחוץ. ממש לא היה לי החשק להכנס יחד עם כולם, עמדתי בחוץ והשקפתי, על אח שלי מדריך באימון שחייה. היתה זו חוויה מעוררת ומעודדת. משהו בתשוקה שלו למקצוע הצית אצלי משהו. אני לא בטוחה אם גם אני ארצה בסופו של דבר לשחות או להשתתף באימון שחייה באופן קבוע, אבל אין ספק שזה עורר בי השראה.