בקצרה: הגובה המקובל במוזיאונים הוא מרכז התמונה ב-145 עד 152 ס"מ מהרצפה, ולא בגובה העיניים של מי שתולה. מעל ספה או קונסולה הכלל משתנה: 20 עד 25 ס"מ מעל גב הרהיט, וברוחב של שני שליש מהרהיט לפחות. תמונה בודדת שתלויה גבוה מדי מנתקת את הקיר מהריהוט ויוצרת חלל ריק באמצע.

הרוב תולים לפי תחושה. עומדים מול הקיר, מרימים את המסגרת עד שהיא נראית נוחה לעין, ומסמנים. הבעיה היא שאתם עומדים, ורוב הזמן בסלון אתם יושבים. ההפרש בין שתי נקודות המבט הוא כ-30 ס"מ, וזה בדיוק ההפרש שגורם לתמונה להיראות תלויה באוויר.

קראו גם: הצבע נראה מושלם בחנות, אז למה הקיר יצא אחר? · תליתם וילון בדיוק מעל החלון? כך הקטנתם את החדר בלי לשים לב · קנית מנורה יקרה והסלון עדיין מרגיש קר: הבעיה היא לא במחיר

המספר שמוזיאונים עובדים לפיו

גלריות ומוזיאונים קובעים את מרכז היצירה בגובה אחיד של בערך 150 ס"מ. זה הממוצע בין גובה העיניים של מבוגר עומד לבין זווית צפייה נוחה, והוא מייצר קו אופקי רציף לאורך כל החלל. הקו הרציף הזה הוא מה שגורם לחדר להיראות מתוכנן.

בבית העיקרון זהה, עם התאמה אחת: הרהיט מנצח. אם מתחת לתמונה יש ספה, שידה או ראש מיטה, מודדים מהרהיט ולא מהרצפה. מרווח של פחות מ-15 ס"מ גורם לתחושה דחוסה, ומרווח של יותר מ-30 ס"מ מנתק בין השניים.

גודל התמונה עצמו קובע לא פחות. אותו היגיון בדיוק תקף לשטיח שקטן מדי לסלון: פריט קטן על שטח גדול נבלע, והעין קוראת אותו כטעות. מסגרת ברוחב 40 ס"מ מעל ספה תלת מושבית לא תחזיק את הקיר, לא משנה כמה היא יפה.

טבלת גבהים לפי מיקום

מיקום גובה מרכז התמונה הערה
קיר פנוי, מסדרון 145 עד 152 ס"מ מהרצפה שמרו על אותו גובה לכל התמונות במעבר
מעל ספה 20 עד 25 ס"מ מעל גב הספה רוחב התמונה לפחות שני שליש מרוחב הספה
מעל שידה או קונסולה 15 עד 20 ס"מ מעל המשטח אם יש מנורה, תלו מעליה ולא לצידה
מעל ראש מיטה 25 עד 30 ס"מ מעל הראש העדיפו זכוכית אקרילית ולא זכוכית רגילה
פינת אוכל 140 עד 145 ס"מ נמוך יותר, כי צופים בישיבה

קיר גלריה בלי בלגן

קיר עם כמה מסגרות דורש חוק אחד: מרווח קבוע. 5 עד 8 ס"מ בין מסגרת למסגרת, לאורך כל הקיר, גם כשהגדלים שונים. המרווח הקבוע הוא מה שהופך אוסף אקראי להרכב מסודר.

שיטת העבודה פשוטה. פרסו את כל המסגרות על הרצפה, שחקו בסידור עד שהוא עובד, צלמו, ורק אז גזרו נייר עיתון בגודל כל מסגרת והדביקו לקיר עם נייר דבק. זה לוקח חצי שעה וחוסך עשרה חורים מיותרים.

  • מדדו את המרחק בין וו התלייה לקצה העליון של המסגרת, לא רק את גובה המסגרת.
  • השתמשו בשני ווים לכל מסגרת רחבה מ-60 ס"מ, אחרת היא תיטה.
  • בקיר בטון קדחו עם מקדח 6 מ"מ ודיבל; בגבס השתמשו בעוגן פרפר.
  • בדקו עם פלס אחרי כל מסגרת, לא בסוף.
  • הרחיקו תמונות מקיר חיצוני לח, כדי למנוע עובש מאחורי המסגרת.
  • אל תתלו יצירה על נייר מול חלון דרומי, האור מדהה אותה תוך שנתיים.

איפה זה משתלב עם שאר החדר

גובה התלייה עובד יחד עם שאר הקווים האופקיים בחדר. אם הווילון תלוי גבוה קרוב לתקרה והתמונות תלויות נמוך, נוצרים שני קווים מתחרים שמשטחים את החדר. התאימו ביניהם.

בחדר קטן הכיוון הפוך מהאינטואיציה: מסגרת אחת גדולה עדיפה על שש קטנות, כי היא מפחיתה רעש ויזואלי. זה אותו עיקרון שמשמש להרחבה ויזואלית של חדר קטן, והוא עובד גם על קירות.

העקרונות האלה של יחס, קנה מידה וקווי מבט הם הבסיס של עיצוב פנים כתחום מקצועי, ולא המצאה של רשתות ריהוט.

קחו סרט מדידה ובדקו את התמונה שכבר תלויה אצלכם בסלון. אם המרכז שלה גבוה מ-160 ס"מ, הורידו אותה.

רב
על הכותברון ביטון

מאמין שכל אחד יכול להסתדר עם אופנה ועיצוב הבית — אם רק מסבירים לו את זה נכון. זה בדיוק מה שאני עושה.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org